⚓ ביטוח ימי — מטענים, כלי שיט וחבויות ימיות

1. איזה דבר חקיקה מסדיר את הביטוח הימי בישראל?

1. פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל-1970
2. חוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981, בלבד
3. פקודת הביטוח הימי, 1926
4. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981

הפקודה מבוססת על החוק האנגלי משנת 1906, והיא מסדירה את ייחודיו של הענף הימי לצד דיני החוזים הכלליים. מקור: פקודת הביטוח הימי, 1926.

2. מהו חוזה ביטוח ימי לפי הפקודה?

1. חוזה לביטוח חיי אנשי הצוות על האונייה
2. חוזה לביטוח מטענים בהובלה יבשתית בלבד
3. חוזה שבו מתחייב המבטח לשפות את המבוטח בעד הפסדים ימיים בדרך ובהיקף שהוסכמו
4. חוזה לביטוח נזקי גוף של נוסעים בכלי שיט

הגדרת החוזה קובעת את גבולות הענף, והיא מתמקדת בהפסדים הכרוכים בהרפתקה הימית. מקור: פקודת הביטוח הימי, 1926.

3. מהי דרישת העניין בר-הביטוח בביטוח ימי?

1. על המבוטח להחזיק ברישיון להובלה ימית מטעם רשות הספנות
2. על המבוטח להיות בעל הנכס גם במועד כריתת החוזה וגם במועד הנזק
3. על המבוטח להיות אזרח ישראלי או תושב ישראל לצורכי מס
4. על המבוטח להיות בעל זיקה כלכלית לנכס המבוטח במועד קרות הנזק

בענף הימי מספיקה זיקה במועד הנזק, ולכן ניתן לבטח מטען שנרכש בעודו בדרך. מקור: פקודת הביטוח הימי, 1926.

4. מהי תניית אבד או לא אבד?

1. תניה המחייבת את המבוטח לבטח את המטען מראש
2. תניה הפוטרת את המבטח מכל חבות בעת ספק
3. תניה המאפשרת כיסוי גם כשהנזק כבר אירע, ובלבד ששני הצדדים לא ידעו עליו
4. תניה המגבילה את הכיסוי לנמל היעד בלבד

זהו חריג ייחודי לענף הימי לעומת הכלל הכללי השולל ביטוח לאירוע שכבר קרה. מקור: פקודת הביטוח הימי, 1926, לצד סעיף 16 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

5. מהי חובת תום הלב המוגבר בביטוח ימי?

1. חובת המבוטח לבטח את המטען אצל מבטח ישראלי
2. חובת המבטח לשלם תגמולים בתוך שבעה ימים
3. חובת המוביל להודיע לבעל המטען על עיכוב
4. חובת גילוי רחבה במיוחד של כל נסיבה מהותית בטרם הכריתה

בענף הימי המידע על ההפלגה מצוי אצל המבוטח, ולכן חובת הגילוי בו רחבה מזו שבענפים אחרים. מקור: פקודת הביטוח הימי, 1926.

6. מהם תנאי מכון החתמים לביטוח מטענים?

1. מערכת תנאים בין-לאומית במתכונות A, B ו-C הנבדלות בהיקף הכיסוי
2. תנאים שקבעה רשות שוק ההון לביטוח מטענים בישראל
3. תנאים שקבע איגוד המובילים הימיים בעולם
4. תנאים המוכתבים בידי נמל היעד של המטען

מתכונת A היא הרחבה ביותר ומכסה כל הסיכונים למעט חריגים, ואילו C היא הצרה ביותר ומונה סיכונים. מקור: תנאי מכון החתמים בלונדון, המשמשים בפוליסות מטענים בישראל.

7. מה מייחד את מתכונת A בביטוח מטענים?

1. כיסוי לנזקי מלחמה ושביתות בלבד
2. כיסוי לרשימת סיכונים סגורה בלבד
3. כיסוי כל הסיכונים לאובדן פיזי או לנזק, למעט חריגים מפורשים
4. כיסוי לעיכובים ולהפסדים כלכליים

במתכונת A נטל ההוכחה לתחולת חריג מוטל על המבטח, וזהו יתרונה המרכזי לבעל המטען. מקור: תנאי מכון החתמים בלונדון.

8. מה מייחד את מתכונת C בביטוח מטענים?

1. כיסוי כל הסיכונים בלא חריגים כלשהם
2. כיסוי לרשימת סיכונים נקובה וצרה, ובעיקר לאירועים חמורים
3. כיסוי לנזקי אריזה לקויה ולפחת טבעי
4. כיסוי לעיכוב בהגעת המטען ליעדו

במתכונת C על המבוטח להראות כי הנזק נגרם מסיכון המנוי ברשימה, ולכן היקפה צר ומחירה נמוך. מקור: תנאי מכון החתמים בלונדון.

9. מהי תניית מחסן למחסן?

1. הכיסוי חל רק בתוך גבולות שטח הנמל
2. הכיסוי חל רק בעת השהות על סיפון האונייה
3. הכיסוי מתחיל ביציאת המטען מן המחסן ומסתיים בהגיעו למחסן היעד
4. הכיסוי חל מרגע חתימת חוזה המכר בין הצדדים

תניית מחסן למחסן מרחיבה את הכיסוי גם לשלבי ההובלה היבשתית שלפני ההפלגה ואחריה. מקור: תנאי מכון החתמים בלונדון.

10. מטען ניזוק בשל אריזה לקויה של השולח. מה הדין?

1. אריזה לקויה היא חריג מקובל בתנאי המטענים, ולכן הנזק עלול שלא להיות מכוסה
2. הנזק מכוסה במלואו בכל מתכונת של תנאים
3. הנזק מכוסה רק במתכונת C ולא במתכונת A
4. הנזק מכוסה בכפוף להשתתפות עצמית כפולה

אריזה לקויה נחשבת פגם מובנה במטען ולא סיכון חיצוני, ולכן היא מוחרגת גם בכיסוי הרחב ביותר. מקור: תנאי מכון החתמים בלונדון.

11. מהו חריג העיכוב בביטוח מטענים?

1. עיכוב מכוסה רק בהובלה אווירית
2. עיכוב מכוסה תמיד עד לתקרה שנקבעה
3. הפסד הנובע מאיחור בהגעת המטען אינו מכוסה, גם אם העיכוב נגרם מסיכון מבוטח
4. עיכוב מכוסה רק אם נגרם משביתה בנמל

ביטוח מטענים מכסה נזק פיזי, ואילו הפסד מסחרי מאיחור הוא סיכון עסקי שאינו בר-ביטוח בענף זה. מקור: תנאי מכון החתמים בלונדון.

12. מהו פחת טבעי במטען?

1. גניבה של חלק מן המטען בשטח הנמל
2. נזק שנגרם מהצפה של מי ים בבטן האונייה
3. ירידה בכמות או במשקל הנובעת מטבע הסחורה ומתנאי ההובלה הרגילים
4. נזק שנגרם מהתנגשות בין שתי אוניות

פחת טבעי הוא תופעה צפויה ולא אירוע אקראי, ולכן הוא מוחרג מן הכיסוי הביטוחי. מקור: תנאי מכון החתמים בלונדון.

13. מטען בשווי 400,000 שקלים בוטח בתוספת 10 אחוזים לרווח צפוי. מהו סכום הביטוח?

1. 800,000 שקלים, שכן סכום הביטוח כפול משווי המטען
2. 400,000 שקלים בדיוק, שכן אין לבטח מעל השווי
3. 360,000 שקלים, שכן יש להפחית את הרווח מן השווי
4. 440,000 שקלים, שהם שווי המטען בתוספת מרווח מקובל בביטוח מטענים

תוספת של עשרה אחוזים לשווי המטען היא נוהג מקובל, והיא מגלמת הוצאות ורווח צפוי לבעל הסחורה. מקור: תנאי מכון החתמים בלונדון והנוהג בביטוח מטענים.

14. מהו אובדן גמור ממשי בביטוח ימי?

1. הנכס המבוטח הושמד כליל או שהמבוטח נשלל ממנו באופן בלתי הפיך
2. עלות התיקון עולה על שווי הנכס המבוטח
3. המבוטח בחר שלא לתקן את הנכס שניזוק
4. הנכס ניזוק חלקית והוחזר לבעליו לאחר תיקון

אובדן ממשי הוא מצב עובדתי של השמדה או שלילה מוחלטת, והוא נבדל מאובדן להלכה שהוא הכרעה כלכלית. מקור: פקודת הביטוח הימי, 1926.

15. מהו אובדן גמור להלכה?

1. הנכס הגיע ליעדו באיחור של שלושים יום
2. הנכס אבד כליל ואין כל אפשרות לאתרו
3. הנכס ניזוק בשיעור של עשרה אחוזים בלבד
4. הנכס קיים אך הצלתו או תיקונו אינם כדאיים כלכלית ביחס לשוויו

בהכרזה על אובדן להלכה מוסר המבוטח את זכויותיו בנכס למבטח בהודעת נטישה, ומקבל את מלוא הסכום. מקור: פקודת הביטוח הימי, 1926.

16. מהי הודעת נטישה בביטוח ימי?

1. הודעה שבה מוותר המבטח על זכות התחלוף שלו
2. הודעה שבה מודיע המבוטח על ביטול הפוליסה
3. הודעה שבה מודיע המוביל על עזיבת נמל היציאה
4. הודעה שבה מוסר המבוטח למבטח את זכויותיו בנכס לצורך תביעת אובדן גמור להלכה

בלא הודעת נטישה תיחשב התביעה לרוב כנזק חלקי בלבד, ולכן עיתויה ותוכנה מהותיים. מקור: פקודת הביטוח הימי, 1926.

17. מהו נזק חלקי בביטוח ימי?

1. נזק שאינו מגיע לכדי אובדן גמור, ומשולם לפי היקפו בפועל
2. נזק שנגרם למטען של צד שלישי בלבד
3. נזק שנגרם לאונייה ולא למטען שעליה
4. נזק שאירע מחוץ לתקופת הביטוח שנקבעה

ההבחנה בין נזק חלקי לאובדן גמור קובעת את אופן החישוב ואת הצורך בהודעת נטישה. מקור: פקודת הביטוח הימי, 1926.

18. מהו נזק כללי בהובלה ימית?

1. נזק שנגרם לכלל המטענים באונייה עקב סערה
2. הקרבה מכוונת של רכוש או הוצאה חריגה להצלת המסע, שעלותה מתחלקת בין בעלי העניין
3. נזק שנגרם לאונייה בלבד ולא למטענים שעליה
4. נזק שנגרם מהתנגשות בין שתי אוניות בלב ים

עקרון הנזק הכללי הוא מן העתיקים בדיני הים, והוא מחלק את הנטל בין כל מי שנהנה מן ההצלה. מקור: פקודת הביטוח הימי, 1926, וכללי יורק ואנטוורפן.

19. רב החובל השליך מטענים לים כדי להציל את האונייה. מה הדין?

1. מדובר בנזק כללי, והעלות מתחלקת בין בעלי המטענים ובעל האונייה לפי ערכם
2. בעל המטען שהושלך נושא בנזק לבדו
3. בעל האונייה נושא במלוא הנזק לבדו
4. הנזק אינו מכוסה בשום פוליסה ימית

השלכת מטען להצלת המסע היא המקרה הקלאסי של נזק כללי, והיא מחולקת לפי ערכי הרכוש שניצל. מקור: פקודת הביטוח הימי, 1926, וכללי יורק ואנטוורפן.

20. מהו נזק פרטי בהובלה ימית?

1. נזק שנגרם לאונייה בעת עגינה בנמל
2. נזק שנגרם מהקרבה מכוונת להצלת המסע
3. נזק שנגרם לרכוש מסוים ואינו מתחלק בין בעלי העניין במסע
4. נזק שנגרם בשל שביתה של עובדי הנמל

ההבחנה בין נזק פרטי לנזק כללי קובעת מי נושא בעלות, ולכן היא הבחנה יסודית בענף הימי. מקור: פקודת הביטוח הימי, 1926.

21. נזק כללי בסך 900,000 שקלים וערך המטען של מבוטח הוא 15 אחוזים מכלל הערכים. מה חלקו?

1. 300,000 שקלים, שהם שליש מסכום הנזק
2. 900,000 שקלים, שכן הוא נושא בנזק כולו
3. 45,000 שקלים, שהם חמישה אחוזים מן הנזק
4. 135,000 שקלים, שהם חלקו היחסי לפי ערך רכושו שניצל במסע

0.15 כפול 900,000 שקלים הם 135,000 שקלים, וזהו חלקו של המבוטח בנזק הכללי. מקור: כללי יורק ואנטוורפן ופקודת הביטוח הימי, 1926.

22. מהו ביטוח גוף כלי שיט?

1. כיסוי לשכר אנשי הצוות בעת השבתה
2. כיסוי לחבות בעל האונייה כלפי צד שלישי
3. כיסוי למטען המובל על סיפון האונייה
4. כיסוי לנזק פיזי לאונייה עצמה, למנועיה ולציודה

ביטוח גוף כלי שיט הוא ביטוח רכוש, והוא נבדל מכיסוי החבויות הימיות הנרכש בנפרד. מקור: פקודת הביטוח הימי, 1926, ותנאי הפוליסות הימיות.

23. מהם מועדוני ההגנה והשיפוי בענף הימי?

1. איגודים של מובילים ימיים לתיאום תעריפים
2. חברות ביטוח מסחריות המבטחות מטענים
3. גופים המפקחים על בטיחות השיט בעולם
4. ארגונים הדדיים המבטחים חבויות של בעלי אוניות שאינן מכוסות בביטוח הגוף

מועדוני ההגנה והשיפוי פועלים על בסיס הדדי ומכסים חבויות כלפי צוות, נוסעים, זיהום ומטען. מקור: הנוהג הבין-לאומי בביטוח ימי ופקודת הביטוח הימי, 1926.

24. מהו ביטוח דמי הובלה?

1. כיסוי לחבות המוביל כלפי בעל המטען
2. כיסוי לעלות ההובלה שמשלם בעל המטען
3. כיסוי לנזק שנגרם למכולות ההובלה עצמן
4. כיסוי לאובדן הכנסת ההובלה שלא תתקבל עקב אירוע מכוסה

דמי ההובלה הם אינטרס כלכלי נפרד הניתן לביטוח, לצד המטען ולצד גוף כלי השיט. מקור: פקודת הביטוח הימי, 1926.

25. מהי הגבלת אחריות המוביל הימי?

1. פטור מלא של המוביל מכל אחריות לנזק
2. חובת המוביל לפצות במלוא שווי המטען
3. תקרה לפיצוי בעד נזק למטען, הנקובה ליחידה או למשקל לפי הכללים החלים
4. חובת המוביל לבטח את המטען על חשבונו

הגבלת האחריות היא הטעם המרכזי לכך שבעל מטען זקוק לביטוח מטענים עצמאי ואינו יכול להסתמך על המוביל. מקור: כללי האג והדין החל על הובלה ימית.

26. מטען בשווי גבוה ניזוק והמוביל מציע פיצוי מוגבל. מה עומד לבעל המטען?

1. ויתור על התביעה בשל הגבלת האחריות
2. המתנה עד לסיום ההליך מול המוביל בלבד
3. פנייה למבטח המטענים שלו, שישפה אותו ויתבע את המוביל בתחלוף
4. פנייה לרשות הספנות לקבלת פיצוי ממשלתי

ביטוח מטענים מגשר על הפער שבין הנזק בפועל לבין תקרת אחריות המוביל, והמבטח נכנס בנעלי המבוטח. מקור: סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981, וכללי האג.

27. מהו שטר מטען?

1. פוליסת ביטוח המכסה את המטען בהובלה
2. מסמך המעיד על קבלת המטען להובלה ומשמש גם כראיה לתנאי ההובלה
3. אישור מן הנמל על שחרור המטען מן המכס
4. הצהרת ערך שמגיש בעל המטען למבטח

שטר המטען הוא מסמך יסוד בסחר הבין-לאומי, והוא קובע את תנאי ההובלה ואת זהות בעל הזכות במטען. מקור: הדין החל על הובלה ימית וכללי האג.

28. מהי חשיבותם של תנאי המסירה הבין-לאומיים בביטוח מטענים?

1. הם קובעים את שיעור המכס שיוטל על המטען
2. הם קובעים את גובה דמי הביטוח בפוליסה
3. הם קובעים את נמל היעד של ההובלה
4. הם קובעים מי נושא בסיכון בכל שלב ולכן מי חייב לבטח את המטען

התאמת הכיסוי לתנאי המסירה מונעת מצב שבו צד מבטח סיכון שאינו שלו או נותר חשוף בלא ביטוח. מקור: תנאי המסחר הבין-לאומיים והנוהג בביטוח מטענים.

29. קונה רכש סחורה בתנאי מסירה שבהם הסיכון עובר אליו בנמל היציאה. מה נדרש?

1. על הקונה לדאוג לביטוח מטענים מנמל היציאה ואילך
2. על המוכר לבטח את המטען עד לנמל היעד
3. אין צורך בביטוח, שכן המוביל אחראי לנזק
4. על הקונה לבטח רק את ההובלה היבשתית ביעד

נקודת מעבר הסיכון היא שקובעת מי חשוף לנזק, ולכן היא הנתון הראשון שיש לברר בביטוח מטענים. מקור: תנאי המסחר הבין-לאומיים והנוהג בביטוח מטענים.

30. יבואן מבקש לבטח סחורה מיובאת. מה חשוב לברר?

1. את מספר המכולות שבהן תובל הסחורה
2. את זהות יצרן הסחורה במדינת המקור
3. את שיעור המכס שיוטל על הסחורה בישראל
4. את תנאי המסירה, את מסלול ההובלה ואת שווי הסחורה בתוספת הוצאות

בירור תנאי המסירה ומסלול ההובלה קובע את היקף הכיסוי הנדרש ואת מועדי תחילתו וסיומו. מקור: תנאי מכון החתמים בלונדון ותנאי המסחר הבין-לאומיים.

31. מהי פוליסה פתוחה בביטוח מטענים?

1. פוליסה שנרכשת לאחר שהמטען כבר הגיע ליעדו
2. פוליסה המכסה משלוח בודד בלבד
3. פוליסה שאין בה תקרת סכום ביטוח כלל
4. הסדר מסגרת המכסה את כל משלוחי המבוטח בתקופה, בכפוף להצהרות תקופתיות

פוליסה פתוחה נוחה ליבואן קבוע, שכן היא מונעת שכחת ביטוח למשלוח בודד ומפשטת את התפעול. מקור: הנוהג בביטוח מטענים ופקודת הביטוח הימי, 1926.

32. מהי פוליסה למשלוח בודד?

1. פוליסה המכסה את גוף כלי השיט בלבד
2. פוליסה המכסה את כל משלוחי המבוטח בשנה
3. פוליסה המכסה משלוח מסוים אחד בלבד מנקודת המוצא ליעד
4. פוליסה המכסה חבות של המוביל הימי

פוליסה למשלוח בודד מתאימה ליבוא מזדמן, אך היא מחייבת יוזמה נפרדת בכל משלוח ולכן קיים בה סיכון שכחה. מקור: הנוהג בביטוח מטענים.

33. יבואן שכח לבטח משלוח והוא ניזוק בדרך. מה נבחן?

1. האם הנמל אחראי לנזק שנגרם למכולה
2. האם המוביל הימי מוכן לפצות אותו במלואו
3. האם ניתן לרכוש פוליסה בדיעבד לאחר הנזק
4. האם קיימת פוליסה פתוחה החלה אוטומטית על המשלוח

פוליסה פתוחה מכסה משלוחים גם כשלא נשלחה הצהרה בזמן, וזהו יתרונה המעשי המרכזי. מקור: הנוהג בביטוח מטענים ופקודת הביטוח הימי, 1926.

34. מהי הצהרת משלוח בפוליסה פתוחה?

1. דיווח תקופתי של המבוטח על המשלוחים שבוצעו, לצורך חישוב דמי הביטוח
2. הצהרת בריאות של אנשי הצוות באונייה
3. הצהרת ערך שמגיש המוביל לרשות המכס
4. הצהרה על מסלול ההפלגה שמגיש רב החובל

ההצהרות הן הבסיס לחישוב דמי הביטוח בפוליסה פתוחה, ואי-דיווח עלול להיחשב הפרה של תנאיה. מקור: הנוהג בביטוח מטענים.

35. מהם סיכוני הים המכוסים בפוליסה ימית?

1. ירידת ערך הסחורה בשוק היעד
2. בלאי טבעי של האונייה ושל ציודה
3. עיכוב בהגעת המטען לנמל היעד
4. סערה, טביעה, עלייה על שרטון והתנגשות, ככל שהם אירועים אקראיים

סיכוני הים הם אירועים אקראיים הקשורים להפלגה, והם נבדלים מבלאי ומהפסדים מסחריים. מקור: פקודת הביטוח הימי, 1926.