🛡️ יסודות הביטוח — עקרונות, סיכון וחוזה הביטוח

1. מהו סיכון טהור, להבדיל מסיכון ספקולטיבי?

1. מצב שבו קיימת אפשרות להפסד או להיעדר הפסד בלבד, בלא כל סיכוי לרווח כלכלי
2. מצב שבו קיימת אפשרות לרווח או להפסד כאחד, בהתאם להתפתחות תנאי השוק
3. מצב שבו ההפסד ודאי כבר בעת הכריתה ורק היקפו הכספי טרם נקבע
4. מצב שבו ההפסד תלוי אך ורק בבחירתו המודעת של בעל הנכס המבוטח

סיכון טהור מוליד רק שתי תוצאות אפשריות: נזק או היעדר נזק, ולכן הוא ניתן להעברה למבטח. סיכון ספקולטיבי, שבו קיים גם סיכוי לרווח, אינו בר-ביטוח מטבעו. מקור: תורת הביטוח הכללית העומדת בבסיס חוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

2. מהי הסכנה (peril) בהקשר של פוליסת ביטוח רכוש?

1. נסיבה מוחשית המגדילה את ההסתברות לנזק או את חומרתו הצפויה בעת אירוע
2. הגורם הישיר שממנו נגרם הנזק, כגון אש או פריצה
3. סכום הכסף המרבי שהמבטח התחייב לשלם בקרות מקרה הביטוח בתקופה
4. החלק בנזק הנותר על המבוטח ואינו משולם על ידי המבטח בשום מקרה

הסכנה היא האירוע הגורם לנזק ומכוסה או מוחרג במפורש ברשימת הסיכונים של הפוליסה. יש להבחין בינה לבין הגורם המחמיר, שאינו הגורם לנזק אלא מגדיל את הסתברותו. מקור: חוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981, סעיף 1.

3. אחסון חומרים דליקים במחסן העסק הוא דוגמה מובהקת ל:

1. גורם מחמיר פיזי, המגדיל את הסתברות האש ואת חומרת הנזק הצפוי ממנה
2. סכנה מכוסה, שהיא הגורם הישיר להתרחשות הנזק בפוליסת אש מורחב
3. סיכון ספקולטיבי, שכן ייתכן שהמחסן יניב לעסק רווח נוסף בעתיד
4. נזק תוצאתי, שכן ההפסד נובע מהפסקת הפעילות ולא מפגיעה ברכוש

גורם מחמיר פיזי הוא תכונה מוחשית של הנכס או של סביבתו שמעלה את תוחלת הנזק, והוא נשקל בחיתום ובקביעת דמי הביטוח. הוא אינו הסכנה עצמה אלא נסיבה המשפיעה עליה. מקור: עקרונות החיתום בענפי הרכוש, בהתאם למסגרת חוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

4. מהו גורם מחמיר מוסרי (moral hazard) בביטוח?

1. העדפה של בעלי סיכון גבוה מן הממוצע לרכוש כיסוי רחב במיוחד
2. תכונה פיזית קבועה של הנכס המבוטח המגדילה את הסתברות התרחשות הנזק
3. נטייתו של מבוטח לגרום לנזק או להגזים בתביעתו בשל עצם קיום הביטוח
4. חובת המבטח לנהוג בתום לב מוגבר בעת בירור חבותו כלפי המבוטח שנפגע

הגורם המחמיר המוסרי נוגע ליושרו של המבוטח ולכוונותיו, ולכן הוא מטופל בכלים משפטיים כמו הפטור מחבות במקרה שנגרם בכוונה ובשלילת תגמולים בתביעת מרמה. מקור: חוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981, סעיפים 25 ו-26.

5. מהי ברירה שלילית (אנטי-סלקציה) מנקודת מבטו של המבטח?

1. חלוקת התיק לתת-קבוצות הומוגניות לצורך קביעת דמי ביטוח נפרדים לכל קבוצה
2. סירובו של המבטח לבטח מועמדים שהציגו בהצעה מצב בריאות תקין לחלוטין
3. נטייה של בעלי סיכון גבוה לבקש ביטוח בשיעור העולה על חלקם באוכלוסייה
4. הפחתה יחסית של תגמולי הביטוח כאשר סכום הביטוח נמוך משוויו של הנכס

הברירה השלילית מעוותת את תמהיל התיק ומייקרת אותו לכלל המבוטחים, ולכן החיתום ושאלוני ההצעה נועדו לזהותה ולתמחר אותה. היא נבדלת מן החלוקה לתת-קבוצות, שהיא כלי התמחור עצמו. מקור: עקרונות החיתום, בזיקה לחובת הגילוי שבסעיף 6 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

6. מהי משמעותו המעשית של חוק המספרים הגדולים בענף הביטוח?

1. ככל שגדל סכום הביטוח, כך מצטמצמת חובת המבוטח לגלות עניין מהותי
2. ככל שגדל מספר המבוטחים בתיק, כך גדל הנזק הממוצע המשולם לכל מבוטח
3. ככל שגדל מספר יחידות הסיכון הדומות, כך קטנה הסטייה בין הצפוי לבין הנזק בפועל
4. ככל שגדלה ההשתתפות העצמית, כך גדלה ההסתברות לקרות מקרה הביטוח

חוק המספרים הגדולים מאפשר למבטח לאמוד את תוחלת הנזק ברמת דיוק גבוהה כאשר התיק גדול והסיכונים דומים ובלתי תלויים, וזהו הבסיס האקטוארי לקביעת דמי הביטוח. מקור: יסודות האקטואריה של הביטוח, בזיקה לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981.

7. מדוע נדרשת אי-תלות בין יחידות הסיכון שבתיק המבטח?

1. משום שאי-תלות מונעת מן המבוטח לרכוש פוליסה נוספת אצל מבטח אחר
2. משום שאי-תלות מבטיחה כי כל מבוטח בתיק ישלם דמי ביטוח בסכום זהה לחברו
3. משום שאי-תלות מייתרת לחלוטין את הצורך בעריכת ביטוח משנה לתיק כולו
4. משום שסיכונים תלויים עלולים להפיל תביעות רבות באירוע יחיד

כאשר הסיכונים תלויים זה בזה, כמו בתיק המרוכז באזור אחד החשוף לרעידת אדמה, אירוע בודד עלול לייצר תביעות רבות בעת ובעונה אחת ולסכן את יציבות המבטח. מקור: כללי ניהול הסיכונים החלים על מבטח מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981.

8. מהו סיכון קטסטרופלי מבחינת ניהול תיק הביטוח?

1. סיכון שהסתברות התרחשותו גבוהה מאוד אך היקף הנזק הכספי שבו זעיר
2. סיכון הפוגע בו-זמנית ביחידות ביטוח רבות באותו אירוע עצמו
3. סיכון שאינו ניתן כלל לכימות ולכן אינו נכלל ברשימת הסיכונים המכוסים
4. סיכון שהמבוטח יצר במתכוון כדי לזכות בתגמולי ביטוח מוגדלים מן המבטח

סיכוני צבירה כגון רעידת אדמה, שיטפון או מלחמה שוברים את הנחת אי-התלות ולכן מנוהלים באמצעות ביטוח משנה, הגבלת חשיפה גיאוגרפית והחרגות מפורשות. מקור: הוראות ההון והעתודות מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981.

9. מהי העברת סיכון ובמה היא נבדלת מהימנעות מסיכון?

1. העברת הנטל הכספי של הנזק לגורם אחר בתמורה, בעוד ההימנעות מוותרת על הפעילות
2. העברת הבעלות בנכס לצד שלישי, בעוד ההימנעות משאירה אותו בידי הבעלים
3. הקטנת ההסתברות לנזק באמצעי מיגון, בעוד ההימנעות מגדילה את ההשתתפות
4. שמירת הסיכון על חשבון המבוטח, בעוד ההימנעות מעבירה אותו למבטח

הביטוח הוא הכלי המובהק להעברת סיכון: הפעילות נמשכת והנטל הכספי עובר למבטח תמורת דמי ביטוח. הימנעות, לעומת זאת, מבטלת את החשיפה על ידי ויתור על הפעילות. מקור: הגדרת חוזה הביטוח בסעיף 1 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

10. בעל עסק מתקין מערכת גילוי אש ומתזים. באיזו שיטת טיפול בסיכון נקט?

1. הקטנת הסיכון, שכן הפעולה מצמצמת את חומרת הנזק הצפוי
2. העברת הסיכון, שכן האחריות לנזק עוברת אל יצרן המערכת שהותקנה בעסק
3. הימנעות מסיכון, שכן העסק חדל מלהחזיק במחסניו חומרים דליקים
4. שמירת הסיכון, שכן העסק בחר לממן את הנזק ממקורותיו הכספיים העצמיים

אמצעי מיגון פועלים על חומרת הנזק או על הסתברותו והם שיטת הקטנה, לא העברה. הם משפיעים על דמי הביטוח אך אינם מחליפים את הכיסוי הביטוחי עצמו. מקור: עקרונות החיתום בענפי הרכוש, במסגרת חוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

11. מהי שמירה עצמית של סיכון (self insurance) בעסק גדול?

1. העברת מלוא הסיכון למבטח משנה באמצעות חוזה יחסי מסוג מכסה
2. רכישת פוליסה נוספת אצל מבטח שני לאותו נכס ולאותה תקופת ביטוח
3. הפחתת סכום הביטוח אל מתחת לשווי הנכס כדי לחסוך בדמי הביטוח
4. החלטה מודעת לממן נזקים צפויים מתוך קרן ייעודית של העסק ולא באמצעות מבטח

שמירה עצמית מתאימה לנזקים תכופים וקטנים שהעסק יכול לספוג, והיא נבדלת מתת-ביטוח, שהוא מצב שבו סכום הביטוח נמוך מן השווי ומפעיל את כלל השיפוי היחסי. מקור: כלל הביטוח בחסר שבסעיף 60 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

12. מהו תפקידה של ההשתתפות העצמית בפוליסת ביטוח?

1. להותיר על המבוטח חלק מן הנזק ולצמצם תביעות קטנות
2. להגדיל את הסכום שישלם המבטח אל מעבר לשוויו של הנכס שניזוק בפועל
3. לקבוע את המועד שבו מתחילה תקופת הביטוח לפי תנאי הפוליסה שנמסרה
4. לשמש קנס המוטל על מבוטח שלא גילה עניין מהותי בעת מילוי ההצעה

ההשתתפות העצמית משאירה בידי המבוטח עניין כספי במניעת הנזק, ובכך מרסנת גם את הגורם המחמיר המוסרי וגם את עלות הטיפול בתביעות זעירות. מקור: תנאי הפוליסה התקנית שנקבעו מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981.

13. מה משמעות המונח תוחלת הנזק בקביעת דמי הביטוח נטו?

1. הסכום המרבי שהמבטח עשוי לשלם בגין אירוע יחיד בתוך תקופת הביטוח
2. סכום הביטוח הנקוב בפוליסה בניכוי ההשתתפות העצמית שנקבעה בה
3. מכפלת ההסתברות לקרות מקרה הביטוח בשיעור הנזק הממוצע הצפוי ממנו
4. סך דמי הביטוח שגבה המבטח מכלל מבוטחיו באותו ענף במהלך השנה

דמי הביטוח נטו נגזרים מתוחלת הנזק, ואליהם מתווספות תוספת ביטחון והוצאות רכישה, ניהול ורווח כדי להגיע לדמי הביטוח ברוטו. מקור: יסודות התמחור האקטוארי, במסגרת הפיקוח לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981.

14. תיק מונה 4,000 בתים, ההסתברות לשריפה בשנה היא 0.5% והנזק הממוצע 80,000 שקלים. מהם דמי הביטוח נטו לבית?

1. 400 שקלים, שהם מכפלת ההסתברות בנזק הממוצע
2. 800 שקלים, שכן יש להכפיל את תוחלת הנזק במקדם ביטחון של פי שניים
3. 200 שקלים, שכן מחצית מן הנזקים נספגת בהשתתפות העצמית של המבוטח
4. 1,600 שקלים, שכן יש לחלק את סך הנזקים במספר התביעות שהוגשו בפועל

תוחלת הנזק לבית היא 0.005 כפול 80,000 שקלים, כלומר 400 שקלים, וזהו הרכיב נטו לפני תוספת ביטחון והוצאות. סך הנזקים הצפוי בתיק הוא 4,000 כפול 400 שקלים, כלומר 1,600,000 שקלים. מקור: יסודות התמחור האקטוארי בענפי הרכוש.

15. ממה מורכבים דמי הביטוח ברוטו שמשלם המבוטח בפועל?

1. תוחלת הנזק בניכוי ההשתתפות העצמית ובניכוי עמלת סוכן הביטוח
2. דמי ביטוח נטו בלבד, שכן ההוצאות מנוכות מתגמולי הביטוח בעת התביעה
3. סכום הביטוח מחולק במספר שנות הביטוח שנותרו עד למועד הפדיון
4. דמי ביטוח נטו בתוספת עמלות, הוצאות ניהול, תוספת ביטחון ורווח המבטח

ההפרש בין הברוטו לנטו מכונה תוספת ההוצאות והוא מממן את רכישת העסק, את הטיפול בתביעות ואת מרווח הביטחון של המבטח. מקור: מבנה התעריף המפוקח לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981.

16. מהו ביטוח משנה מבחינת היחסים המשפטיים שהוא יוצר?

1. חוזה שבו סוכן הביטוח מתחייב לשאת בחלק מן הנזק שנגרם ללקוחו
2. חוזה שבו המבוטח רוכש פוליסה שנייה לאותו נכס אצל מבטח נוסף
3. חוזה שבו המבטח מעביר את תיק מבוטחיו כולו אל חברה מנהלת
4. חוזה שבו מבטח מעביר חלק מסיכוניו למבטח אחר, בלא יחס חוזי אל המבוטח

ביטוח משנה קושר בין המבטח הישיר למבטח המשנה בלבד, והמבוטח נותר זכאי לפנות למבטח שעימו התקשר. יש להבחין בינו לבין ביטוח כפל, שבו שני מבטחים מבטחים את אותו מבוטח. מקור: הסדר ביטוח הכפל בסעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

17. במה נבדל ביטוח משנה יחסי מביטוח משנה שאינו יחסי?

1. ביחסי נדרשת הסכמת המבוטח מראש, ובלא יחסי די בהודעה בדיעבד
2. ביחסי חל הכיסוי על נזקי גוף בלבד, ובלא יחסי הוא חל על נזקי רכוש
3. ביחסי אין למבטח הישיר חבות כלפי המבוטח, ובלא יחסי היא נשמרת
4. ביחסי מתחלקים הפרמיה והתביעה בשיעור קבוע, ובלא יחסי החלוקה מתחילה מעל סף נקוב

בהסדר יחסי, כמו מכסה חלקית, מתחלקים הפרמיה והנזק באותו שיעור. בהסדר שאינו יחסי, כמו עודף הפסד, מבטח המשנה נושא רק בחלק הנזק העולה על סכום שנקבע מראש. מקור: מסגרת ניהול הסיכונים של מבטח לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981.

18. מהו עניין בר-ביטוח בביטוח נכסים?

1. זיקה כלכלית של המבוטח לנכס, שבשלה ייגרם לו הפסד אם ייפגע
2. קרבה משפחתית בין המבוטח לבין בעל הנכס המבוטח הרשום בפוליסה
3. הסכמת המבטח לבטח את הנכס לאחר שנערכה לו הערכת שמאי מוסמך
4. זכותו של המבוטח לבטל את החוזה בכל עת בהודעה בכתב אל המבטח

בלא זיקה כלכלית לנכס אין נזק ואין מה לשפות, ולכן דרישת העניין בר-הביטוח מבחינה בין ביטוח לבין הימור. הזיקה נבחנת ביחס לנזק שנגרם בפועל. מקור: חובת השיפוי בביטוח נכסים לפי סעיפים 55 ו-56 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

19. שוכר דירה ביטח את תכולתו שלו בלבד. פרץ שיטפון שהרס גם את המבנה. מה דינו?

1. הוא לא יקבל דבר, שכן שוכר אינו בעל עניין בר-ביטוח בדירה ששכר
2. הוא ישופה בעד המבנה והתכולה כאחד, שכן הוא המחזיק בדירה בפועל
3. הוא ישופה בעד התכולה בלבד, שכן זיקתו אינה משתרעת על המבנה
4. הוא יקבל מחצית משווי המבנה, לפי חלקו היחסי בתקופת השכירות

זיקתו הכלכלית של השוכר משתרעת על רכושו שלו ועל חבותו החוזית, ולא על שווי המבנה שבבעלות המשכיר. ביטוח המבנה הוא עניינו של הבעלים או של הבנק המלווה. מקור: סעיף 55 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

20. בנק למשכנתאות דורש להיכלל בפוליסת המבנה של הלווה. מה הבסיס לדרישה?

1. לבנק זיקה כלכלית לנכס המשועבד בגובה יתרת ההלוואה שטרם נפרעה
2. הבנק פועל כשלוחו של המבטח לצורך גביית דמי הביטוח מן הלווה
3. הבנק נחשב מוטב בלתי חוזר בכל פוליסות הביטוח שרוכש הלווה
4. הדרישה נועדה להגדיל את סכום הביטוח מעל שווי המבנה לצורכי חיתום

השעבוד יוצר לבנק אינטרס כספי מוגדר בנכס, ולכן הוא נרשם כמוטב עד גובה החוב ומקבל את תגמולי הביטוח לפני הלווה במקרה של נזק למבנה. מקור: תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ״ו-1986.

21. אדם ביטח מכונית של שכנו בלא כל זיקה כלכלית אליה. מה הדין?

1. אין עניין בר-ביטוח ולכן לא תקום זכות לשיפוי
2. החוזה תקף במלואו, שכן המבטח קיבל את דמי הביטוח וקיים כיסוי בר-תוקף
3. החוזה תקף אך תגמולי הביטוח ישולמו ישירות לבעל הרכב הרשום ברישיון
4. החוזה יהפוך לתקף אם השכן יאשר אותו בכתב לאחר שקרה הנזק לרכב

בהיעדר זיקה כלכלית לא נגרם למבוטח נזק ממון, ולכן אין בסיס לשיפוי; הכרה בכיסוי הייתה הופכת את הפוליסה להתערבות אסורה. מקור: עקרון השיפוי בביטוח נכסים, סעיפים 55 ו-56 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

22. מהי מהות התחייבות המבטח בביטוח נכסים לפי חוק חוזה הביטוח?

1. לשפות את המבוטח בעד נזק שנגרם לנכס מחמת קרות מקרה הביטוח
2. לשלם למבוטח סכום קבוע מראש בלא כל תלות בהיקף הנזק שנגרם בפועל
3. להשיב למבוטח את דמי הביטוח ששילם בתוספת ריבית והפרשי הצמדה
4. לרכוש עבור המבוטח נכס חלופי בלא קשר לשוויו של הנכס שניזוק

ביטוח נכסים הוא ביטוח שיפוי: התגמולים מוגבלים לנזק שנגרם בפועל, בשונה מביטוח חיים שבו משולם סכום מוסכם. מקור: סעיף 55 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

23. לפי חוק חוזה הביטוח, כיצד מחושבים תגמולי הביטוח בביטוח נכסים?

1. לפי הסכום שדרש המבוטח בכתב התביעה שהגיש למבטח לאחר הנזק
2. לפי שווי הנכס במועד כריתת חוזה הביטוח, בתוספת הפרשי הצמדה
3. לפי מחיר הרכישה המקורי כפי שהוצג בחשבונית שנמסרה לסוכן
4. לפי שוויו של הנכס בעת קרות מקרה הביטוח, ועד לסכום הביטוח הנקוב בפוליסה

מועד ההערכה הוא מועד קרות מקרה הביטוח, ולכן ירידת ערך או עליית ערך שחלו לאחר הכריתה משפיעות על התגמולים. סכום הביטוח מהווה תקרה ולא סכום מובטח. מקור: סעיף 56 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

24. במה נבדל שיפוי על בסיס ערך כינון משיפוי על בסיס ערך שיפוי?

1. ערך כינון משלם עלות החלפה בחדש, וערך שיפוי מנכה בלאי
2. ערך כינון חל על נזקי גוף בלבד וערך שיפוי חל על נזקי רכוש בלבד
3. ערך כינון נקבע לפי השווי בעת הכריתה וערך שיפוי לפי השווי בעת הנזק
4. ערך כינון משולם ישירות אל המוטב וערך שיפוי משולם למבוטח עצמו

בביטוח ערך כינון מותנה התשלום המלא בהקמת הנכס מחדש בפועל ובתוך פרק זמן שנקבע, אחרת ישולם ערך שיפוי בלבד. ההבחנה משפיעה ישירות על סכום הביטוח הנדרש. מקור: סעיף 56 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981, ותנאי הפוליסות התקניות.

25. מהו כלל הביטוח בחסר (תת-ביטוח) הקבוע בחוק חוזה הביטוח?

1. היה סכום הביטוח נמוך משווי הנכס, תפחת חבות המבטח בשיעור יחסי
2. היה סכום הביטוח נמוך משווי הנכס, יבוטל חוזה הביטוח למפרע מיום כריתתו
3. היה סכום הביטוח נמוך משווי הנכס, ישולמו התגמולים במלואם עד לסכום הנקוב
4. היה סכום הביטוח נמוך משווי הנכס, יחויב המבוטח בהפרש דמי הביטוח בלבד

היחס שבין סכום הביטוח לשווי הנכס מוחל על סכום הנזק, ולכן מבוטח בחסר נושא בחלק מן הנזק גם בנזק חלקי. מקור: סעיף 60 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

26. שווי מלאי 500,000 שקלים, סכום הביטוח 300,000 שקלים, הנזק 100,000 שקלים ואין השתתפות עצמית. כמה ישולם?

1. 40,000 שקלים, שכן יש להפחית מן הנזק את חלקו של המבוטח בשווי
2. 100,000 שקלים, שכן סכום הנזק נמוך מסכום הביטוח הנקוב בפוליסה
3. 300,000 שקלים, שכן זהו סכום הביטוח המרבי הקבוע בתנאי הפוליסה
4. 60,000 שקלים, שכן היחס בין סכום הביטוח לשווי הוא שישים אחוזים

היחס הוא 300,000 חלקי 500,000, כלומר 0.6, ולכן התגמולים הם 0.6 כפול 100,000 שקלים ומסתכמים ב-60,000 שקלים. יתרת הנזק נותרת על המבוטח. מקור: סעיף 60 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

27. שווי מבנה 1,200,000 שקלים, סכום הביטוח 900,000 שקלים, נזק 240,000 שקלים והשתתפות עצמית 10,000 שקלים. כמה ישולם?

1. 180,000 שקלים, שכן ההשתתפות העצמית מנוכה לפני החלת היחס
2. 170,000 שקלים, לאחר החלת יחס של שבעים וחמישה אחוזים וניכוי ההשתתפות
3. 230,000 שקלים, שכן היחס אינו חל כאשר מדובר בנזק חלקי בלבד
4. 240,000 שקלים, שכן הנזק נמוך במידה ניכרת מסכום הביטוח בפוליסה

היחס הוא 900,000 חלקי 1,200,000, כלומר 0.75. השיפוי לפני ניכוי הוא 0.75 כפול 240,000 שקלים, דהיינו 180,000 שקלים, ולאחר ניכוי ההשתתפות נותרים 170,000 שקלים. מקור: סעיף 60 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

28. מהו ביטוח יתר וכיצד הוא מטופל לפי חוק חוזה הביטוח?

1. סכום הביטוח עולה על שווי הנכס, ולכן החוזה בטל מעיקרו לכל דבר ועניין
2. סכום הביטוח עולה על שווי הנכס, ולכן ישולמו למבוטח תגמולים מעל לנזק
3. סכום הביטוח עולה על שווי הנכס, וכל צד רשאי לדרוש הפחתה והחזר יחסי
4. סכום הביטוח עולה על שווי הנכס, ולכן המבטח פטור מכל חבות שהיא

עקרון השיפוי מונע תשלום העולה על הנזק בפועל, ולכן ביטוח יתר אינו מזכה בתגמולים עודפים אלא מקנה זכות להתאמת סכום הביטוח ודמי הביטוח. מקור: סעיף 61 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

29. כיצד מסדיר חוק חוזה הביטוח מצב של ביטוח כפל אצל שני מבטחים?

1. המבטחים חבים יחד ולחוד כלפי המבוטח ונושאים ביניהם לפי יחס הסכומים
2. על המבוטח לבחור מבטח אחד, והמבטח השני פטור מחבותו מרגע ההודעה
3. חוזה הביטוח השני בטל, שכן אין לבטח נכס אחד אצל שני מבטחים
4. המבוטח זכאי לשיפוי מלא מכל אחד מן המבטחים בנפרד ובמצטבר

חבות משותפת ולחוד מבטיחה למבוטח שיפוי מלא ולא כפול, וההשתתפות בין המבטחים נעשית בהתאם ליחס הסכומים. על המבוטח להודיע למבטחים על הכפל. מקור: סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

30. נכס בשווי 400,000 שקלים בוטח ב-400,000 אצל מבטח א ו-200,000 אצל מבטח ב. נזק 120,000. מה חלקו של מבטח ב?

1. 20,000 שקלים, שכן חלקו נקבע לפי היחס שבין סכומו לבין שווי הנכס
2. 60,000 שקלים, שכן סכום הנזק מתחלק בחלקים שווים בין שני המבטחים
3. 120,000 שקלים, שכן כל אחד מן המבטחים חב במלוא הנזק כלפי המבוטח
4. 40,000 שקלים, שהם שליש מן הנזק לפי יחס סכומי הביטוח

סך סכומי הביטוח הוא 600,000 שקלים, וחלקו של מבטח ב הוא 200,000 חלקי 600,000, כלומר שליש, ולכן 40,000 שקלים. כלפי המבוטח שניהם חבים יחד ולחוד. מקור: סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

31. מהי זכות התחלוף של המבטח לאחר תשלום תגמולי ביטוח?

1. זכותו לבוא בנעלי המבוטח ולתבוע את המזיק עד גובה התגמולים ששילם
2. זכותו לדרוש מן המבוטח השבה של התגמולים אם התברר שהיה מבוטח בכפל
3. זכותו לבטל את הפוליסה למפרע לאחר ששילם את תגמולי הביטוח למבוטח
4. זכותו לחייב את סוכן הביטוח בחלק מן התגמולים ששולמו למבוטח שנפגע

התחלוף מונע כפל פיצוי למבוטח ומשאיר את הנטל הכלכלי על המזיק, והוא קם למבטח עם תשלום התגמולים ובגובהם. מקור: סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

32. נגד מי אין למבטח זכות תחלוף לפי חוק חוזה הביטוח?

1. נגד מזיק שהוא תאגיד, שכן זכות התחלוף חלה על יחידים בלבד
2. נגד כל מזיק שהוא, שכן זכות התחלוף בוטלה בתיקון מאוחר לחוק
3. נגד בן משפחה של המבוטח או מי שהמבוטח אחראי למעשיו, אם הנזק לא נגרם בכוונה
4. נגד מזיק שביטח את עצמו בביטוח אחריות אצל מבטח אחר

החוק מוציא מגדר התחלוף בן משפחה של המבוטח או אדם שהמבוטח חב באחריות לפעולתו, כל עוד לא נגרם הנזק בכוונה, כדי שהתביעה לא תחזור אל המבוטח עצמו. מקור: סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

33. מבוטח קיבל תגמולים ולאחר מכן ויתר בכתב על תביעתו נגד המזיק. מה התוצאה?

1. הוויתור מחייב את המבטח, שכן המבוטח הוא בעל הזכות המקורית כלפי המזיק
2. הוויתור חסר תוקף מעיקרו, שכן זכות התביעה עברה למבטח עם קרות הנזק
3. הוויתור פוגע בזכות התחלוף, והמבוטח עשוי לחוב כלפי המבטח
4. הוויתור מחייב את המזיק לפצות את המבטח בכפל התגמולים ששולמו למבוטח

פגיעה בזכות התחלוף לאחר תשלום התגמולים מקימה למבטח עילה נגד המבוטח בגובה הנזק שנגרם לו, שכן המבוטח שלל ממנו את מקור ההשבה. מקור: סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.

34. מבטח שילם 90,000 שקלים ובידי המבוטח נותר נזק בלתי מבוטח של 30,000 שקלים. המזיק שילם 60,000. כיצד יחולק?

1. המבוטח אינו זכאי לדבר, שכן כבר קיבל תגמולי ביטוח מן המבטח
2. המבטח נוטל את מלוא 60,000 השקלים, שכן שילם את החלק הגדול של הנזק
3. הסכום מתחלק בחלקים שווים בין המבטח לבין המבוטח בכל מקרה שהוא
4. תחילה יושלם נזקו הבלתי מכוסה של המבוטח, ורק היתרה תעבור אל המבטח

התחלוף אינו רשאי להותיר את המבוטח חסר, ולכן העדיפות בגבייה מן המזיק ניתנת להשלמת נזקו שלא כוסה בתגמולים. מקור: סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981, ותכליתו למנוע כפל וחסר כאחד.

35. כיצד מגדיר חוק חוזה הביטוח את מהותו של חוזה הביטוח?

1. חוזה שבו המבוטח מתחייב לשמור על הנכס תמורת הנחה בדמי הביטוח
2. חוזה שבו המבטח מתחייב לשלם תגמולים בקרות מקרה הביטוח תמורת דמי ביטוח
3. חוזה שבו הסוכן מתחייב לאתר עבור הלקוח את המבטח הזול ביותר
4. חוזה שבו המבטח מתחייב להשקיע את דמי הביטוח עבור המבוטח

ההגדרה מכילה שלושה יסודות: התחייבות לתשלום, אירוע עתידי ובלתי ודאי המכונה מקרה הביטוח, ותמורה בדמי ביטוח. מקור: סעיף 1 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981.