⚖️ רגולציה, רישוי, חובות הסוכן ואתיקה מקצועית

1. מיהי הרשות המפקחת על ענף הביטוח בישראל?

1. משרד המשפטים, שבו פועלת יחידת הפיקוח על חוזי הביטוח
2. רשות ניירות ערך, המפקחת על כלל הגופים הפיננסיים הפועלים במשק ועל שוק ההון כולו
3. בנק ישראל, המפקח על הבנקים ועל חברות הביטוח כאחד מתוקף חוק
4. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

הרשות פועלת מכוח חוקי הפיקוח ומרכזת את סמכויות הרישוי, ההסדרה והאכיפה בענפי הביטוח והחיסכון ארוך הטווח. מקור: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981.

2. אילו תחומים נמצאים בפיקוח רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון?

1. ביטוח, קופות גמל וקרנות פנסיה, ייעוץ ושיווק פנסיוני ונותני שירותים פיננסיים
2. הבנקים המסחריים והחברות הבורסאיות בלבד
3. הבורסה לניירות ערך והמסחר במניות ובאגרות חוב של תאגידים מדווחים, לרבות הנפקות
4. מערכת הבריאות הציבורית וקופות החולים הפועלות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי

מבנה הפיקוח מאחד את ענפי הביטוח והחיסכון ארוך הטווח תחת רגולטור אחד, לצד פיקוח על נותני שירותים פיננסיים. מקור: חוקי הפיקוח על שירותים פיננסיים משנת 1981 ומשנת 2005.

3. מהי סמכותו של הממונה בעניין תוכניות ביטוח חדשות?

1. לאשר מראש את הרווחיות הצפויה של כל תוכנית ביטוח לפני שיווקה לציבור הרחב בישראל
2. לדרוש הגשה ולהתנגד לתוכנית או לתנאיה
3. לקבוע את שיעור העמלה שישולם לסוכנים בגין כל תוכנית חדשה שתשווק
4. לחייב את המבטח לשווק את התוכנית בכל ערוצי ההפצה הקיימים בשוק

הפיקוח המוקדם על תוכניות ביטוח מגן על הציבור מפני תנאים בלתי הוגנים, ובענפים מסוימים חל גם פיקוח על דמי הביטוח. מקור: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981, פרק הפיקוח על תוכניות.

4. מהו תפקידו של אקטואר ממונה בחברת ביטוח?

1. לחוות דעת על העתודות ועל ההתחייבויות הביטוחיות
2. לנהל את תיק ההשקעות של המבטח, לקבוע את הרכב הנכסים ולדווח על התשואות לעמיתים
3. לאשר כל תביעה מעל סכום מסוים בטרם תשולם למבוטח או למוטב
4. לייצג את המבטח בהליכים משפטיים מול מבוטחים ומול צדדים שלישיים

חוות הדעת האקטוארית היא אבן היסוד של הדוחות הכספיים של מבטח ושל הערכת כושר הפירעון שלו. מקור: הוראות ההון והעתודות מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981.

5. מהו תפקידו של מבקר פנימי בגוף מוסדי?

1. לקבוע את שיעור דמי הניהול בכל מסלול השקעה
2. לייצג את העמיתים מול הנהלת הגוף המוסדי בכל מחלוקת שתתעורר ביניהם ולנהל משא ומתן בשמם
3. לאשר את תשלום התגמולים לעמיתים ולמוטבים בעת קרות אירוע מזכה
4. לבחון את תקינות הפעילות ואת עמידתה בדין ובנהלים ולדווח לוועדת הביקורת

מנגנוני הבקרה הפנימיים הם חלק מדרישות הממשל התאגידי החלות על גופים מוסדיים, והם משלימים את הפיקוח החיצוני. מקור: הוראות ניהול תקין וחוזרי רשות שוק ההון בעניין ממשל תאגידי.

6. מהו ממונה על פניות הציבור בגוף מוסדי?

1. נציג הרשות היושב דרך קבע בחברת הביטוח ומפקח על פעילותה השוטפת מטעם הממונה
2. בעל תפקיד שנועד לברר תלונות לקוחות ולהשיב להן
3. עורך הדין המייצג את המבטח בתביעות שמגישים נגדו מבוטחיו
4. הגורם המוסמך לאשר תשלום תגמולים בתביעות שאינן שנויות במחלוקת

מנגנון פניות הציבור הוא שלב בירור פנימי לפני פנייה לרשות או לבית המשפט, והוא כפוף למועדי מענה מחייבים. מקור: חוזרי רשות שוק ההון בעניין בירור פניות ותלונות ציבור.

7. מה נדרש כדי לעסוק בביטוח בישראל?

1. רישום כחברה בערבון מוגבל אצל רשם החברות, בצירוף תקנון ותזכיר מאושרים כדין
2. רישיון מבטח מאת הממונה, בכפוף לדרישות הון וניהול
3. אישור של רשות המסים על ניהול ספרים כדין ורישום כעוסק מורשה
4. חברות באיגוד חברות הביטוח בישראל ותשלום דמי חבר שנתיים

עיסוק בביטוח בלא רישיון הוא עבירה, שכן הרישוי הוא המנגנון שמבטיח יכולת לשלם תגמולים בעתיד. מקור: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981, פרק הרישוי.

8. מהי משמעות הדרישה להון עצמי מזערי ממבטח?

1. סכום המופקד בבנק ישראל ומשמש ישירות לתשלום תביעות המבוטחים בעת חדלות פירעון של המבטח
2. כרית ביטחון המבטיחה יכולת לעמוד בהתחייבויות גם בתרחישים חריגים
3. סכום שהמבטח מחלק כדיבידנד לבעלי מניותיו בתום כל שנת כספים
4. סכום שהמבטח גובה מן המבוטחים בנוסף לדמי הביטוח

דרישות ההון וכושר הפירעון הן ליבת הפיקוח על היציבות, והפרתן מקימה סמכויות התערבות של הממונה. מקור: הוראות ההון מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981.

9. מהי חובת הפרדת הנכסים בין ענפי ביטוח שונים?

1. חובת המבטח לשמור את מסמכי כל ענף במשרד נפרד מזה של יתר הענפים
2. חובת המבטח לנהל חשבון בנק נפרד לכל סוכן שעובד עימו ולדווח עליו לרשות מדי רבעון
3. חובת המבטח למכור כל ענף ביטוח באמצעות חברה נפרדת ועצמאית
4. ניהול נפרד של נכסים והתחייבויות בענפים מסוימים

הפרדה בין ביטוח חיים לענפים אחרים מונעת שימוש בכספי חוסכים ארוכי טווח לכיסוי הפסדים בענפים אחרים. מקור: הוראות ההפרדה מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981.

10. מבטח מבקש להעביר תיק מבוטחים למבטח אחר. מה נדרש?

1. אישור בית המשפט המחוזי בלבד, בלא מעורבות של הרגולטור
2. הסכמה מפורשת בכתב של כל מבוטח ומבוטח בתיק המועבר, לרבות מי שפוליסתו אינה בתוקף
3. אישור הממונה ותנאים המגנים על זכויות המבוטחים בתיק
4. הודעה לרשם החברות ורישום השינוי במרשם התאגידים

העברת תיק היא אירוע מהותי למבוטחים, ולכן היא כפופה לפיקוח ולתנאים שנועדו לשמר את זכויותיהם. מקור: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981, פרק הפיקוח.

11. מה אסור לעשות למי שאינו בעל רישיון סוכן ביטוח?

1. להחזיק בפוליסת ביטוח על שמו בחברת ביטוח ישראלית מורשית ולשלם בגינה דמי ביטוח
2. לעסוק בתיווך לעניין ביטוח בין מבוטח למבטח
3. לייעץ לחבריו בבחירת פוליסה בלא קבלת תמורה כלשהי
4. לעבוד כפקיד במחלקת התביעות של חברת ביטוח מורשית

התיווך בביטוח שמור לבעלי רישיון, שכן הוא כרוך בהשפעה על החלטה פיננסית מהותית של הלקוח. מקור: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981, פרק הרישוי.

12. מהם סוגי רישיונות סוכן הביטוח הקיימים בישראל?

1. רישיון זמני לשנה ורישיון קבוע לכל החיים בלא חובת חידוש
2. רישיון אחד ואחיד לכל ענפי הביטוח
3. רישיון נפרד למכירת פוליסות ורישיון נוסף לטיפול בתביעות ביטוח מול חברות הביטוח
4. רישיון בענף ביטוח כללי, בענף ביטוח חיים ובענף הביטוח הימי

חלוקת הרישיונות לפי ענפים קובעת את גבולות העיסוק המותרים, וחריגה מהם היא עיסוק ללא רישיון. מקור: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981, פרק הרישוי.

13. מהי תקופת ההתמחות הנדרשת במסלול הרישוי של סוכן ביטוח?

1. שישה חודשים אצל מכשיר מורשה, לאחר בחינות היסודות
2. שנתיים של עבודה בפועל בחברת ביטוח מורשית בישראל, בכל אחד מן הענפים שבהם מבוקש הרישיון
3. שלושה חודשים בכל אחד מענפי הביטוח שבהם מבוקש הרישיון
4. שנה אחת, בלא תלות בתוצאות הבחינות

ההתמחות מתקיימת לאחר בחינות היסודות ולפני בחינות הגמר, והיא נועדה להקנות ניסיון מעשי בפיקוח מכשיר מורשה. מקור: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981, ותקנות ההתמחות והבחינות.

14. מועמד עבר את בחינות היסודות אך טרם החל התמחות. מה מותר לו לעשות?

1. לפתוח סוכנות ביטוח משלו ולהעסיק בה בעלי רישיון
2. למכור פוליסות תחת פיקוח של סוכן מורשה עד לקבלת רישיונו שלו מן הרשות המפקחת
3. לקבל עמלות מחברת ביטוח בגין לקוחות שהפנה אליה בתקופה זו
4. ללמוד ולהתכונן לבחינות הגמר, אך לא לעסוק בתיווך

רק רישיון בתוקף מתיר עיסוק בתיווך בביטוח, ומעבר הבחינות כשלעצמו אינו מקנה זכות עיסוק. מקור: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981, פרק הרישוי.

15. מה עשוי להוביל להתליית רישיון של בעל רישיון?

1. ירידה במספר הפוליסות שמכר בשנה החולפת אל מתחת לממוצע הענפי כפי שפרסמה הרשות
2. הפרת חובות מקצועיות, פגיעה במהימנות או אי-עמידה בתנאי הרישיון
3. מעבר לעבוד עם חברת ביטוח אחרת מזו שעימה עבד קודם לכן
4. פתיחת משרד נוסף ביישוב אחר בלא הודעה מוקדמת

הרישיון מותנה בעמידה מתמשכת בתנאי הכשירות והמהימנות, והפרתם מפעילה את מנגנוני האכיפה של הממונה. מקור: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981, פרק הרישוי והאכיפה.

16. מהו רישיון יועץ פנסיוני, להבדיל מרישיון משווק פנסיוני?

1. יועץ מוסמך למכור מוצרים ומשווק מוסמך רק להסביר עליהם ללקוח בלא לבצע עסקה בפועל
2. יועץ פועל בלא זיקה לגוף מוסדי, ומשווק בעל זיקה חייב לגלותה
3. יועץ פועל מטעם הרשות ומשווק פועל מטעם חברת הביטוח
4. יועץ עוסק בביטוחי רכוש ומשווק עוסק בביטוחי חיים

אי-התלות היא ההבדל המהותי: היועץ אינו מקבל תגמול מן היצרן, והמשווק חייב לגלות את זיקתו ואת עמלתו. מקור: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיונית), התשס״ה-2005.

17. בעל רישיון שיווק פנסיוני מציג את עצמו כיועץ אובייקטיבי. מה הדין?

1. הדבר מותר אם הוא עובד עם יותר מגוף מוסדי אחד
2. הדבר מותר, שכן שני התפקידים דומים בתוכנם ובחובותיהם כלפי הלקוח לפי החוק
3. הדבר מותר אם הלקוח אינו משלם לו תמורה ישירה בעד השירות
4. מדובר במצג מטעה, שכן קיימת לו זיקה שאותה עליו לגלות

חובת גילוי הזיקה היא הוראה מפורשת בחוק, והצגה כיועץ נטול זיקה בעודו משווק היא הטעיה. מקור: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיונית), התשס״ה-2005.

18. מהי חובת בירור הצרכים המוטלת על בעל רישיון?

1. לברר את כיסוייו הקיימים רק אם הלקוח יזם זאת בעצמו
2. להסתפק בבקשת הלקוח כפי שנוסחה על ידו, שכן הלקוח הוא היודע הטוב ביותר את צרכיו
3. לברר רק את יכולתו הכספית של הלקוח לשלם את דמי הביטוח
4. לברר את נתוני הלקוח ואת צרכיו בטרם ימליץ על מוצר

בירור הצרכים הוא הבסיס לחובת ההתאמה, והוא כולל מצב משפחתי, הכנסות, כיסויים קיימים ומטרות. מקור: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיונית), התשס״ה-2005.

19. מהי חובת ההתאמה של מוצר ללקוח?

1. להמליץ על המוצר שבו העמלה לבעל הרישיון היא הגבוהה ביותר
2. להמליץ תמיד על המוצר הזול ביותר הקיים בשוק באותו מועד, ללא קשר לתנאי הכיסוי שבו
3. להמליץ רק על מוצר המתאים לצרכיו, למצבו ולמטרותיו של הלקוח
4. להמליץ על מוצר של הגוף שעימו יש הסכם התקשרות

חובת ההתאמה מחייבת בירור צרכים קודם, והפרתה עשויה להקים אחריות מקצועית של בעל הרישיון. מקור: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיונית), התשס״ה-2005.

20. מהי חובת גילוי הזיקה של בעל רישיון?

1. לגלות ללקוח את רווחיות הגוף המוסדי בשנה החולפת ואת תשואותיו
2. לגלות ללקוח את שמות הלקוחות האחרים שרכשו אותו מוצר ואת שביעות רצונם ממנו לאורך זמן
3. לגלות ללקוח כל קשר עסקי לגוף מוסדי ואת אופן תגמולו
4. לגלות ללקוח את פרטי מבטח המשנה הנושא בסיכון

גילוי הזיקה והתגמול מאפשר ללקוח להעריך את שיקוליו של בעל הרישיון, והוא תנאי לאמון מושכל. מקור: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיונית), התשס״ה-2005.

21. בעל רישיון מחזיק בהסכם בלעדיות עם מבטח אחד. מה עליו לגלות ללקוח?

1. רק אם הלקוח שאל במפורש על התקשרויותיו העסקיות
2. אין חובת גילוי כלשהי, שכן מדובר בהסכם מסחרי פנימי בין בעל הרישיון לבין המבטח
3. רק את שיעור העמלה, בלא צורך לציין את קיומה של הבלעדיות
4. את קיומה של הבלעדיות ואת המשמעות שהמלצתו מוגבלת

בלעדיות היא זיקה מובהקת המשפיעה על טווח החלופות המוצג ללקוח, ולכן היא טעונה גילוי יזום. מקור: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיונית), התשס״ה-2005.

22. מהי חובת התיעוד המוטלת על בעל רישיון?

1. לתעד את שיחותיו עם חברת הביטוח ולא את שיחותיו עם הלקוח
2. לתעד רק את הפוליסות שנמכרו בפועל ואת סכומי העמלה שהתקבלו בגינן מן הגופים המוסדיים
3. לתעד את בירור הצרכים, את ההמלצה ואת נימוקיה
4. לתעד רק פניות שהסתיימו במחלוקת או בתלונה לרשות

התיעוד מאפשר ביקורת בדיעבד ומהווה את הראיה המרכזית לקיום חובות ההתאמה והגילוי. מקור: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיונית), התשס״ה-2005.

23. לקוח מסרב למסור לבעל הרישיון נתונים לבירור צרכיו. מה על בעל הרישיון לעשות?

1. לתעד את הסירוב ולהבהיר את מגבלות ההמלצה בנסיבות אלה
2. להמליץ בכל זאת על המוצר הפופולרי ביותר בקרב לקוחותיו האחרים באותה קבוצת גיל
3. לסרב לטפל בלקוח ולהפנותו לגוף מוסדי אחר בלא הסבר
4. לפנות לגוף המוסדי ולקבל ממנו את נתוני הלקוח

בהיעדר נתונים אין בסיס להמלצה מותאמת, ולכן התיעוד וההבהרה מגנים על הלקוח ועל בעל הרישיון כאחד. מקור: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיונית), התשס״ה-2005.

24. בעל רישיון גילה כי הלקוח מחזיק בכפל כיסוי בהוצאות רפואיות. מה עליו לעשות?

1. ליידע כי כיסוי שיפוי אינו משולם פעמיים ולהציע התאמה
2. להותיר את המצב על כנו, שכן ריבוי כיסויים מיטיב תמיד עם הלקוח ומגדיל את סכומי התגמולים
3. לבטל אחת מן הפוליסות בעצמו ולהודיע ללקוח על כך בדיעבד
4. להמליץ ללקוח לרכוש פוליסה שלישית משלימה

כפל בכיסוי מסוג שיפוי גורם ללקוח לשלם פעמיים בעד תשלום שיתקבל פעם אחת, ולכן גילויו הוא חלק מחובת ההתאמה. מקור: סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981, וחובות בעל הרישיון בחוק הייעוץ והשיווק.

25. מהי חובת ההודעה על שינוי מהותי במוצר שמכר בעל הרישיון?

1. להמתין לפניית הלקוח ורק אז למסור לו את פרטי השינוי שנעשה בתנאי המוצר שרכש
2. ליידע את הלקוח על שינוי שעשוי להשפיע על כדאיות המוצר
3. להודיע לרשות שוק ההון בלבד ולא ללקוח שרכש את המוצר
4. להודיע רק אם השינוי מיטיב עם הלקוח ומגדיל זכויות

הליווי המקצועי אינו נפסק במכירה, ושינויים מהותיים בתנאים או ברגולציה מחייבים עדכון יזום של הלקוח. מקור: חוזרי רשות שוק ההון בעניין שירות ללקוח וגילוי נאות.

26. בעל רישיון קיבל מלקוח ייפוי כוח לפעול מול הגוף המוסדי. מה גבולות השימוש?

1. לפעול בכל דרך שימצא לנכון, שכן ייפוי כוח מקנה שיקול דעת מלא לבעל הרישיון שקיבל אותו
2. לפעול במסגרת ההרשאה שניתנה בכתב ולטובת הלקוח בלבד
3. לפעול גם בעניינים שלא נכללו בהרשאה אם הדבר מיטיב עימו
4. להעביר את ייפוי הכוח לבעל רישיון אחר בלא הודעה

ייפוי כוח מגדיר את היקף השליחות, וחריגה ממנו היא הפרת חובת אמון ואף עוולה כלפי הלקוח. מקור: חוק השליחות, התשכ״ה-1965, וחובות בעל הרישיון בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני.

27. מהו איסור ההטעיה לפי חוק הגנת הצרכן?

1. איסור על התקשרות עם צרכן שאינו תושב ישראל
2. איסור על פרסום מוצרים פיננסיים באמצעי תקשורת המוניים בלא אישור מוקדם של הרגולטור
3. איסור על מכירת מוצר במחיר הנמוך ממחירו בשוק החופשי
4. איסור על מעשה או מחדל העלול להטעות צרכן בעניין מהותי

ההגדרה כוללת מחדל, ולכן העלמת מידע מהותי היא הטעיה גם בלא אמירה שקרית מפורשת. מקור: חוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981.

28. מהו ניצול חולשה או מצוקה של צרכן?

1. מכירת מוצר לצרכן בלא שהוא שאל על תנאיו המפורטים
2. הצעת מוצר יקר יותר לצרכן שיש לו יכולת כלכלית גבוהה מן הממוצע באותה קבוצת גיל
3. הפעלת השפעה בלתי הוגנת בשל גילו, מוגבלותו או חוסר ידיעתו
4. הצגת מוצר של גוף מוסדי אחד בלבד בפני צרכן

האיסור מגן על אוכלוסיות פגיעות ומחייב התאמת אופן המכירה ליכולת ההבנה של הלקוח שמולנו. מקור: חוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981, וחוזרי מכירה הוגנת של רשות שוק ההון.

29. פוליסה שווקה בטלפון ללקוח בן שמונים בלא הסבר על תקופות אכשרה. מה הדין?

1. אין הפרה, שכן הלקוח הסכים בעל פה לרכוש את הפוליסה
2. אין הפרה, שכן תקופות האכשרה מפורטות בפוליסה שנשלחה בדואר לביתו של הלקוח לאחר המכירה
3. מדובר בהפרה של חובות הגילוי והמכירה ההוגנת ואף בהטעיה
4. יש הפרה רק אם הלקוח תבע בתוך תקופת האכשרה ונדחה

תקופת אכשרה היא מידע מהותי בעל השפעה ישירה על ערך המוצר, ולכן אי-גילויה בשיחת מכירה הוא מחדל מטעה. מקור: חוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981, וחוזרי רשות שוק ההון בעניין צירוף לביטוח.

30. מהי חובת מסירת פרטים בעסקת מכר מרחוק?

1. למסור לצרכן, בטרם ההתקשרות ובכתב לאחריה, את עיקרי העסקה ואת זכות הביטול
2. למסור לצרכן את פרטי העסקה רק אם ביקש זאת במפורש
3. למסור לצרכן את פרטי העסקה בתוך שנה ממועד ההתקשרות בה, בכתב או בעל פה לפי בחירת העוסק
4. למסור לצרכן רק את גובה התשלום החודשי ומספר התשלומים

שילוב של גילוי מוקדם, מסמך בכתב וזכות ביטול הוא הליבה הצרכנית של מכר מרחוק, והוא חל על מכירת ביטוח. מקור: חוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981, פרק עסקאות מכר מרחוק.

31. מהו הליך ביטול עסקה מתמשכת בביטוח?

1. הודעת ביטול הטעונה אישור בכתב של חברת הביטוח בטרם תיכנס לתוקף ותופסק גביית התשלומים
2. הודעת ביטול שתיכנס לתוקף רק בתום שנת הביטוח הקרובה
3. הודעת ביטול של הלקוח, שלאחריה מופסקת הגבייה במועד שנקבע
4. הודעת ביטול שיש להגישה באמצעות בעל רישיון בלבד

הדין הצרכני מחייב מסלול ביטול פשוט ומהיר בעסקאות מתמשכות, ואוסר על המשך גבייה לאחר הביטול. מקור: חוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981, פרק עסקה מתמשכת.

32. לקוח ביטל פוליסה והגבייה נמשכה שלושה חודשים נוספים. מה זכותו?

1. השבת הסכומים שנגבו שלא כדין ולעיתים גם פיצוי
2. להמתין לתום שנת הביטוח ורק אז לדרוש את החזר הכספים שנגבו ממנו לאחר מועד הביטול
3. לפנות לבעל הרישיון בלבד, שהוא האחראי להפסקת הגבייה
4. להגיש תלונה במשטרה בגין גבייה שלא כדין

המשך גבייה לאחר ביטול הוא הפרה של הדין הצרכני ושל הוראות הפיקוח, והוא מקים זכות השבה. מקור: חוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981, וחוזרי רשות שוק ההון בעניין ביטול והפסקת גבייה.

33. מהי מגבלת השימוש במידע שנמסר על ידי לקוח?

1. שימוש למטרה שלשמה נמסר בלבד, ולא למטרה אחרת בלא הסכמה
2. שימוש חופשי בכל מידע שנמסר, שכן הלקוח מסר אותו מרצונו החופשי ובלא כפייה כלשהי
3. שימוש המותנה באישור הממונה על שוק ההון בכל מקרה ומקרה
4. שימוש המותר לגוף המוסדי ולא לבעל הרישיון שאסף

עקרון הגבלת המטרה הוא ליבת דיני הפרטיות, והוא חל על נתוני לקוח שנאספו לצורך בירור צרכים או חיתום. מקור: חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981.

34. בעל רישיון מבקש להעביר את רשימת לקוחותיו לסוכנות שרכשה את פעילותו. מה נדרש?

1. די בפרסום מודעה בעיתון יומי על שינוי הבעלות
2. אין צורך בפעולה כלשהי, שכן הרשימה היא נכס עסקי של הסוכן והוא רשאי למכור אותה כרצונו
3. די בהודעה לרשות שוק ההון בתוך שלושים יום מן ההעברה
4. בסיס חוקי להעברה, ובכלל זה יידוע הלקוחות והסדרה חוזית

מאגר לקוחות מכיל מידע אישי, ולכן העברתו כרוכה בחובות יידוע, אבטחה והסדרה חוזית. מקור: חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, ותקנות אבטחת מידע.

35. מהי חובת אבטחת המידע החלה על בעל רישיון?

1. לנקוט אמצעים סבירים להגנה על מידע הלקוחות
2. לשמור את המידע במחשב אחד בלבד שאינו מחובר לרשת האינטרנט ואינו מגובה בשום אמצעי חיצוני
3. להעביר את כל המידע לשרתי חברת הביטוח ולא לשמור עותק
4. למחוק את המידע בתום כל שנת ביטוח ולבקשו מחדש

חובות אבטחת מידע חלות על כל מי שמנהל מאגר, והפרתן חושפת לסנקציות מנהליות ולתביעות אזרחיות. מקור: חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז-2017.